בעזרת המדע: היזמית שיצרה מהפכה בתחום הקוסמטיקה המדעית-טכנולוגית

את עולם הקוסמטיקה ניתן לחלק לשניים: זה של טיפולי הביוטי וזה הנסמך על מדע ורפואה. האחרון התפתח משמעותית ב-30 השנים האחרונות, הודות להתפתחות הכירורגיה הפלסטית והדרמטולוגיה האסתטית. התחום נשען כיום על מחקרים קליניים בדיסציפלינות שונות: חקר הזקנה, דרמטולוגיה, ריפוי פצעים ואקנה, פיגמנטציה ועוד. התפתחויות מדעיות, רפואיות וטכנולוגיות מאפשרות להכניס אליו חומרי גלם, פורמולציות ומכשור חדשים.

עולם הקוסמטיקה מבוסס המדע והטכנולוגיה הוא תחום התמחותה של חוה זיגנבוים. בתחילת שנות ה-90′ של המאה הקודמת החלה זינגבוים לעסוק בקוסמטיקה כקוסמטיקאית מן השורה. עם השנים עברה לעסוק בטיפול קוסמטי-רפואי, פתחה קליניקה לקוסמטיקה מתקדמת ולפני כ-20 שנה ייסדה את העסק שנושא את שמה ומציע מספר תלת-ספרתי של תכשירי קוסמטיקה פורצי דרך. במהלך השנים הגיעה זינגבוים לשורה ארוכה של פריצות דרך בתחומה, ביניהן השקת סדרת הקרמים Prohpecy הראשונה בעולם שהוכחה כמחדירה חומצה היאלורונית לעומק העור במריחה ופיתוח פורמולת Remicronized, שהוכחה מדעית כמחדירה קולגן פברילי ממוזער לעומק העור במריחה.

פרופ’ רחל לוברט 

“בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית במזעור המולקולרי וביכולת שלנו להוביל חומרים קליניים אל תוך העור במריחה”, אומרת זינגבוים. “כך ניתן כיום להשתמש במוליכות עורית גם לצרכים רפואיים וגם לצרכים אסתטיים וקוסמטיים – מה שמהווה גיים צ’יינג’ר מהותי בתחום הקוסמטיקה. בעבודתי עם פרופ’ רחל לוברט, חוקרת בתחום הביו-פיזיקה, פרופ’ בדימוס במחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן ומראשי מחלקת ה-R&D של חברת חוה זינגבוים, ועם פרופ’ דרור פיקסלר, מהמכון לננו-טכנולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן וד”ר ענת ליפובסקי מאוניברסיטת בר אילן, אנו עמלים על כל נושא המזעור המולקולרי. למרות שאנו משתמשים בטכנולוגיית הובלת תרופות, אנחנו לא מנסים לייצר תרופות אלא למצוא פתרונות קוסמטיים שיקלו על תסמינים שמפריעים מאוד למטופלים שלנו, דוגמת פצעי אקנה, פיגמנטציה, קמטוטים והזדקנות של העור”.

זינגבוים מספרת שההתקדמות הטכנולוגית יצרה מצב בו בכוחם של תכשירים דוגמת אלו להביא לשיפור משמעותי בעור.
התפתחותם של חומרי גלם ויכולות חדשות בתחום הפורמולציה מאפשרות לחברה לפתח מוצרים מתקדמים שבניגוד למקביליהם בשוק – יכולים להשפיע לא רק על הסימפטומים שנראים בשכבה החיצונית של העור – האפידרמיס – אלא גם להיכנס לתוכו ולהשפיע על הגורמים בעומק העור ובכך לפתור את הבעיה מהשורש.

“אנחנו מבצעים מבדקי חדירות עורית וכך יכולים לראות בדיוק לאן החומר חודר ומה הוא עושה שם”, היא מפרטת. “זוהי פריצת דרך משמעותית בתחום שלנו. אם בעבר הסתכלו על קוסמטיקה כמשהו שטחי ולא ככזה שמייצר שינוי משמעותי – היום מדובר בתחום הנושק לרפואה, תחום מדעי עם פרמטרים של בדיקה, אבחון וביסוס מדעי לכל דבר ועניין. כך מגיעים ליכולת לתת למטופל תוצאות ברמה שלא היה ניתן לספק לו בעבר ולהציע פתרונות המסייעים בהאטת הזדקנות העור ואפילו כאלו המביאים ל-Reverse Aging”.

להחדיר מולקולות זעירות לעור
הגישה הטיפולית בה דוגלת חוה זינגבוים ושאותה היא מיישמת בחברה שבראשה היא עומדת נקראת DUAL DEPTH METHOD (טיפול דו-עומקי). משמעותה היא הסתכלות על העור כעל איבר שצריך לטפל בו כמו כל איבר גוף אחר “ולא כאיבר ביוטי”, היא מדגישה. “העור הוא למעשה האיבר הגדול ביותר בגוף האדם והוא אף איבר הגנה. אנו מתייחסים אליו מתוך הגישה הרצינית הזאת. שיטת DUAL DEPTH METHOD מטפלת בשכבות האפידרמיס ובשכבות העור העמוקות יותר. לכן אנו כל הזמן שואפים לפתח הולכה עורית טובה ככל האפשר. כשחברנו לפרופ’ לוברט הצלחנו להגיע ביחד להישג אמיתי: מזעורה של החומצה ההיאלורונית. עד אז היה ניתן להחדירה לעור רק בהזרקות. פרופ’ לוברט וצוותה פיתחו טכנולוגיה המאפשרת למזער אותה, לשמור עליה ממוזערת ולשפר את יכולותיה: ספיחת מים, העצמת לחות, אנטי-אוקסידנטיות. התפקיד שלנו בפיתוח היה לייצר תכשיר, שיאפשר ליישם את הטכנולוגיה הזאת בקרם. לצוותים המשותפים שלנו לקח שבע שנים להגיע לשם, למוצר הסופי Prohpecy. זהו המוצר היחיד שהוכח ככזה שבאמת מחדיר חומצה היאלורונית לעומק העור במריחה.

“החומר השני שהצלחנו למזער ולייצר ממנו מוצרים הוא קולגן. עד היום עדיין אין אף תכשיר אחר שהוכח כמחדיר קולגן ממוזער לעומק העור. מחקר קליני שהתפרסם הוכיח את יכולת התכשיר שלנו Remicronized לעשות זאת”.

כיום עובדים במעבדות HAVA ZINGBOIM על פיתוח תכשירי חדירות עורית נוספים, שיצטרפו ל-150 הקיימים. במקביל, המעבדות עוסקות במזעור חומרי גלם ורכיבים פעילים ובייצור פורמולציות שיתנו מענה ויקלו על תסמינים שונים הנובעים מבעיות עור. פרופ’ רחל לוברט, שמצטרפת לשיחה, אומרת שעתיד המזעור הוא לקיחת מולקולות יעילות קוסמטית אך שכמעט ולא נכנסות לעור, למזער אותן, לוודא שהמזעור אינו מוחק את תכונותיהן הכימיות ולמצוא את הדרך להחדירן לעור. “המזעור לא רק מאפשר חדירות גדולה יותר אלא גם פעילות כימית גדולה יותר”, היא אומרת. לכן אנחנו מאקטבים את החומר ובנוסף מעלים את הפעילות הכימית שלו. היתרון שלנו הוא שאנחנו עובדים בצורה מדעית, באוניברסיטה, עם כל המכשור הדרוש. המחלקה להנדסה בראשותו של פרופ’ דרור פיקסלר פיתחה מערכת חדשה המאפשרת ביצוע בדיקות העונות על השאלות כמה שופרה החדירות לעור וכמה חומר נכנס אליו. כך היא נותנת לנו יתרון על מעבדות אחרות”.

חמ”ל סיוע למפונות
לסיום אני שואל את זינגבוים על מיזם שפתחה עם תחילת המלחמה בעזה – “חמ”ל נשים למען נשים”. קוסמטיקאיות מטעמה הסתובבו בבתי המלון בהם שוכנו מפונים כדי לסייע, לטפל ולפנק. “למחרת הטבח שאלתי את עצמי מה עושים. קיבצתי את נשות הצוות והקוסמטיקאיות ומיד הקמנו את החמ”ל, לו הייתה מטרה דו-כיוונית: מחד גיסא לסייע לעסקיהן של הקוסמטיקאיות שלנו, שפונו או שנפגעו בשל גיוס בני זוגן או בשל סיבות אחרות. מאידך גיסא – לסייע למפונות. יצאנו לאזורי המפונים כדי לטפל בנשים אבל גם לגעת, להרגיע ולהקשיב להן. טיפלנו במפונות, בפצועות, בשבות מהשבי, בנשות פסטיבל נובה. במקביל גם ארגנו משלוחי תכשירים וציוד ללוחמות צה”ל ופתחנו מתחם טיפולים ייעודי במשרדנו. הפכנו לחמ”ל גדול של עשייה וכוח, בו אחת מחזקת את השנייה”.

יש משהו שנחקק בזיכרונך במיוחד מהמבצע הזה?
“המפגש עם החטופות שחזרו מהשבי בכפר המכביה ועם הנשים מפסטיבל נובה. גילינו שם נשים ישראליות חזקות ואמיצות ועשינו ככל יכולתנו כדי לשמר את המורל שלהן. עם חלק מהחטופות ששוחררו אנחנו בקשר עד עכשיו. הטיפול בהן לא היה רק פיזי, אלא גם רגשי-נפשי. שמענו מהן סיפורים מטלטלים. לכאורה את מטפלת בעור, אבל בעצם את מטפלת בנפש, זוכה לגעת ולהקל על כאב של מישהי אחרת. מפה מגיעה התקווה”.